יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

חג האורים, בינתיים של אחרים

חודש כסלו חזר אלינו, מכיל בתוכו את החשיכה המתארכת מדי יום ובסופו גם הזמנה להפצת אור, לחגיגת חג האורים שלנו. בהחלט יש למה לחכות.

ובינתיים ממושבי הזמני בגלות אני מצרפת שלושה סיפורי אור מקומיים, שחלקם מאירים גם את הלב:

בשבועות האחרונים התחילו לצוץ כפטריות אחרי הגשם פרחי פרג מקרטון בדש החליפות הרבות שעולות וירודות בטיוב (=הרכבת התחתית). חשבתי לתומי שמדובר בקמפיין להגנת פרחי בר בסגנון "צא לנוף אך אל תקטוף" או לחילופין "הגידו לא לסמים". הורשמתי מהמחוייבות של הציבור אליו עד כדי כך שגם אני החלטתי להצטרף למאבק, באשר הוא, ולתרום כמה זוזים לקופסת הצדקה שזיכוני בפרג אדום. המתרים סיפר לי בגאווה כי הפרחים הללו הם לקראת יום הליגיון המתקרב המצויין ב11 לנובמבר וביום ראשון הראשון של נובמבר (אתם עדיין עוקבים?), שמוקדש לזכרם של כל החיילים הבריטיים שנהרגו ממלחמת העולם הראשונה עד ימינו. הטקס המרכזי נערך למול הפרלמנט, בנוכחות הוד מעלתה, ברחבה עמוסת פרחים ושמות ותחילתו בשתי דקות דומייה. נשמע לכם מוכר? גם לי. דווקא כאן במדינה בה אין 'צבא העם', בה לא נדחקים עם חיילים ברכבת ולא רואים צעירות על אזרחי עם M16 מקוצר, מפגן הסולידריות הזה הצליח להפתיע אותי. בלי ציניות, מאיר ומחמם את הלב.

Guy Fawkes Night – ליל זיקוקים המתקיים בחמישי לכל נובמבר, המציין את כשלון ניסיון ההתנקשות במלך ע"י קבוצה קתולית ובראשה גיא פאווקס, שבמהלכו היתה כוונה כנה לפוצץ את בבנייני הפרלמנט בלונדון בשנת 1605. עד כאן העובדות. אני תוהה על בחירת כותרת החגיגה בשמו של המתנקש המוביל ומה בחירה זו מייצגת. דמיינו שהרביעי לנומבר היה אצלנו 'יום יגאל עמיר'. מ.ש.ל.
בנוסף הבחירה של תכני החג בדמות זיקוקים מכל מגדל גם סתומה בעיני וזאת אחרי שגילינו בסיפור הקודם שהבריטיים יודעים להיות רציניים כשהם רוצים. אני החלטתי לא להישאר חייבת ויחד עם המשפחה שהגיעה לביקור טיפסנו לנקודת תצפית ב Hampstead Heath שהינו פארק טבעי ענק בעיר כדי לחזות במופע האור קולי (ממליצה להוסיף זאת לרשימת הדברים שכדאי לעשות בטיול הבא בלונדון). חיפוש נקודת התצפית בעלטה נתגלה כמשימה מורכבת כך שנהננו בעיקר מהחלק הקולי במופע ובתחושה של התגברות על הפחד שמה נתקל בסבתא המדומה של כיפה אדומה. כשמצאנו את השביל החוצה נחתנו בפאב המקומי והתחממנו עם פיצה טובה החל מפגן זיקוקים בחצר הכנסייה הסמוכה. כמה מחייה לראות זיקוקים, בכל גיל. מסוג המראות שאפשר לבהות בהם לנצח, כמו במים זורמים, להבה מרקדת ואנשים אחרים עובדים. אז אולי משמעות החג היא תיקוף המשפט המושאל "והעם רואים את הקולות".

וסיפור האור האחרון הוא יקר במיוחד, מאיר כל חלקה טובה, כל חלון ראווה וכל עץ רענן בלונדון.... מצורפת תמונה שצולמה ברחוב אוקספורד שקושט לכבוד הכריסמס ובאמת שווה יותר מ1000 נורות מנצנצות. המשך בפרק הבא.

2 תגובות:

  1. כיףלקרוא אותך

    תהני בעיר האהובה עלי מכל.

    כסלו שמח!

    השבמחק
  2. אנונימיDec 8, 2009 01:38 PM

    כל כך כיף להריץ את הגלגלת למטה ולקרוא עוד ועוד...
    איזה מקסימה!

    נשיקות מכולנו, עמרי עינברי ואני.

    השבמחק